יש לכם שאלות על ניתוחי רצועה צולבת או TPLO?
מוזמנים לתאם איתי (ד”ר זיו שטיפמן) פגישת ייעוץ ואבחון אורתופדי במרכז החירום והכירורגיה שלנו.
מאת ד”ר זיו שטיפמן DVM,VS – וטרינר כירורג בכיר במחלקת כירורגיה ואורתופדיה בבית החולים ‘וטרינר תורן’, המתמקצע ספציפית בתחום ניתוחי הרצועה הצולבת בכלבים וחתולים.
אם הכלב שלכם התחיל לצלוע על אחת הרגליים האחוריות פתאום או לאחר ריצה, או מתקשה לקום מרביצה, ייתכן מאוד שמדובר בפגיעה ברצועה הצולבת.
הרצועה הצולבת הקדמית בכלבים (המקבילה לרצועת ה-ACL המוכרת אצל בני אדם) היא אחת הרצועות המרכזיות והחשובות ביותר במפרק הברך, המחברת בין עצם הירך לעצם השוק (השוקה).
לרצועה יש שלושה תפקידים ביו-מכניים קריטיים במפרק:
בניגוד לפציעות ספורט אצל בני אדם הנגרמות מטראומה חדה, קרע ברצועה צולבת אצל כלבים הוא לרוב תהליך כרוני ומתמשך הגורם לניוון ולהיחלשות הדרגתית של סיבי הרצועה.
מהלך המחלה: הכלב חווה “אפיזודות” של קרעים חלקיים של מספר סיבים בכל פעם. מבחינה קלינית, הכלב יצלע למספר ימים, יראה שיפור זמני לאחר מנוחה, וחוזר חלילה – עד להיווצרות קרע מלא של הרצועה.
גזעים מועדים: פציעה זו נפוצה הן בגזעים גדולים (כגון פיטבול, גולדן רטריבר, לברדור ורוטווילר) והן בגזעים קטנים (כגון יורקשייר ומלטז).
גורמי סיכון סביבתיים וגנטיים: משקל יתר, פעילות גופנית בעצימות גבוהה ללא סרגל מאמצים הדרגתי, וכן פריקת פיקת הברך (הנפוצה בגזעים קטנים) מגבירים משמעותית את הסיכון לקרע.
פגיעה דו-צדדית: המחלה היא לרוב אפיזודה דו-צדדית. כלב שסבל מקרע ברצועה הצולבת ברגל אחת, נמצא בסיכון של מעל 50% לפתח את אותה הבעיה גם בברך השנייה לאורך חייו.
הסימנים הקליניים של פגיעה ברצועה משתנים בהתאם לאופי הקרע (פתאומי, כרוני או חלקי) וכוללים:
חשוב לדעת: חוסר היציבות בברך מייצר נוזלים דלקתיים השוחקים את רקמת הסחוס. סחוס מפרקי שנפגע אינו יכול להשתקם במלואו, והשחיקה הזו מובילה לסבל ולדלקת כרונית אצל הכלב.
האבחון המקצועי במערך האורתופדי של רשת “וטרינר תורן”, בהובלת ד”ר זיו שטיפמן, נשען על מספר שלבים:
בהחלט, כן. חוסר היציבות בברך פוגע ישירות במבנים הפנימיים שלה:
פגיעה במניסקוס המדיאלי: המניסקוס המדיאלי משמש כ”כרית” בולמת זעזועים בתוך המפרק. כאשר הרצועה קרועה ועצם הירך מחליקה קדימה ואחורה באופן חופשי (תנועת המגירה), היא מפעילה לחץ מכני חריג וקשה על המניסקוס. לחץ זה מוביל פעמים רבות לקרע או מעיכה של המניסקוס.
מחלת מפרק ניוונית (מעגל קסמים שלילי): הדלקת הכרונית הנוצרת במפרק גורמת לשחיקת סחוס ולהיווצרות של אוסטאופיטים (זיזים גרמיים חריגים). זיזים אלו פוגעים בתפקוד המכני של הברך, מייצרים דלקת נוספת, ומכניסים את הכלב למעגל כאב כרוני של דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis).
למרות שהטיפול מותאם אישית לגילו, משקלו, מצבו הבריאותי ותנאי המחיה של הכלב, במרבית המקרים הטיפול המועדף והיעיל ביותר הוא טיפול כירורגי (ניתוח ברך).
אמנם אף פרוצדורה רפואית אינה יכולה לעצור לחלוטין את דלקת המפרקים הקיימת, אך מחקרים מוכיחים בצורה חד-משמעית כי ייצוב כירורגי של הברך מוביל לתוצאות תפקודיות ואיכות חיים טובות לאין שיעור בהשוואה לטיפול שמרני (מנוחה ותרופות בלבד). אחוזי ההצלחה בניתוחי ברכיים מבוקרים עומדים על מעל 90%-95%, ומאפשרים לכלב לחזור לתפקוד מצוין.
ניתוחי הברכיים והאורתופדיה המורכבים מבוצעים על ידי צוות המנתחים של רשת “וטרינר תורן”, בציוד כירורגי ייעודי ובחדרי ניתוח סטריליים ומתקדמים.
האחראי על המערך הכירורגי ואורתופדיית הברכיים ברשת הוא ד”ר זיו שטיפמן. לד”ר שטיפמן ניסיון מקצועי עשיר של מעל 25 שנים בכירורגיה אורתופדית של בעלי חיים. הוא עוסק בביצוע ניתוחים מורכבים, פיתוח טכניקות כירורגיות ייחודיות והדרכת רופאים וטרינרים בתחום הברכיים.
1. החלפת הרצועה (תפר לטרלי / Lateral Suture)
פרוצדורה שבה מחובר שתל ניילון חזק מחוץ לקופסית המפרק, במסלול המדמה את כיוון הרצועה המקורית כדי למנוע את תנועת המגירה. שיטה זו מניבה תוצאות מצוינות בעיקר אצל כלבים קטנים וחתולים שמשקלם נמוך מ-15 ק”ג.
2. שינוי מבני של עצם השוק (TPLO ו-TTA)
שיטות ביו-מכניות מתקדמות שאינן מנסות להחליף את הרצועה, אלא משנות את מבנה הגרמי של הברך כדי לנטרל את הכוחות הארציים שגורמים לחוסר היציבות:
ניתוח TPLO (Tibial Plateau Leveling Osteotomy): בניתוח זה מבוצע ניסור מעגלי מבוקר של משטח השוקה ושינוי הזווית שלו כלפי ציר נשיאת המשקל של הרגל. החלקים מקובעים מחדש בעזרת פלטות מיוחדות. ברשת “וטרינר תורן” אנו משתמשים בשתלי טיטניום מהמתקדמים בעולם, וזהו אחד הניתוחים השכיחים והמומלצים ביותר אצלנו לכלבים בינוניים וגדולים.
ניתוח TTA (Tibial Tuberosity Advancement): שיטה המשנה את המכניקה של המפרק על ידי הסטה קדימה של חלק מעצם השוק וקיבועו בשתל ייעודי, במטרה לגרום לגיד פיקת הברך לנטרל את הכוחות החריגים בהיעדר רצועה.
ההתנהלות לאחר הניתוח ושמירה קפדנית על מנוחה מוחלטת הן קריטיות להצלחת הטיפול, מאחר שבניתוחים הביו-מכניים (TPLO/TTA) אנו למעשה יוצרים שבר מבוקר בעצם שצריך להחלים ולהתאחות.
הסיבוכים הקשורים לניתוח עצמו אינם שכיחים (נדירים) ועלולים לכלול זיהום מקומי, דימום, שבר של רכס השוקה או כשל של השתל הכירורגי.
מרבית הסיבוכים (כמו כשל של הפלטה או זיהום בחתך הניתוח) נגרמים כתוצאה מליקוק של האזור או חוסר שמירה על מנוחה בשבועות הראשונים. ביצוע מדויק של הוראות השחרור מונע זאת.
בטיחות בהרדמה: רשת “וטרינר תורן” משתמשת בחומרי ההרדמה ובמכשירי הניטור המתקדמים ביותר. לפני הניתוח מבוצעות בדיקות דם מקיפות להתאמת פרוטוקול ההרדמה למצבו הספציפי של הכלב, מה שמפחית את אחוז סיבוכי ההרדמה לרמה מזערית.
למרות שמפרק ברך שעבר קרע ברצועה ודלקת תוך-מפרקית לא יחזור להיות אנטומית “נורמלי לחלוטין”, כלבים שעוברים את הניתוח בהצלחה חוזרים לרמת פעילות גופנית טובה עד מצוינת המשפרת את איכות חייהם ללא היכר. הכלבים מסוגלים לחזור לרוץ, לקפוץ וליהנות מאיכות חיים נהדרת ובמינימום כאבים.
ברוב המוחלט של המקרים, במיוחד בכלבים במשקל של מעל 10-15 ק”ג, ניתוח הוא הדרך היחידה להחזיר את יציבות המפרק ולמנוע כאב כרוני ודלקת מפרקים קשה (אוסטיאוארתריטיס). הרצועה הצולבת אינה מסוגלת להתאחות מעצמה. בבית החולים הווטרינרי שלנו בפתח תקווה אנו מתאימים את סוג הניתוח (כמו TPLO) למשקל ולאופי של הכלב כדי להבטיח חזרה מלאה לתפקוד.
ניתוח TPLO (Tibial Plateau Leveling Osteotomy) נחשב לסטנדרט הזהב הרפואי לטיפול בקרע ברצועה צולבת בכלבים בינוניים וגדולים. בניתוח זה, ד”ר זיו שטיפמן משנה את הזווית המכנית של עצם השוק (הטיביה) ומקבע אותה עם פלטת טיטניום מיוחדת. השינוי המבני הזה מנטרל לחלוטין את הצורך ברצועה הקרועה ומאפשר לכלב לדרוך על הרגל ביציבות מלאה.
הסימן הנפוץ ביותר הוא צליעה פתאומית וחריפה ברגל האחורית, לרוב לאחר פעילות גופנית (ריצה, קפיצה או משחק). הכלב עשוי להרים את הרגל באוויר, או “לדלג” עליה. אבחון מדויק מתבצע בבית החולים וטרינר תורן במערך הכירורגי בפתח תקווה על ידי ד”ר זיו שטיפמן באמצעות בדיקה פיזיקלית ייעודית (מבחן מגירה) המזהה חופש תנועה לא תקין במפרק, בשילוב צילומי רנטגן.
תהליך ההחלמה הראשוני והקריטי נמשך כ-6 עד 8 שבועות, שבהם הכלב חייב להיות במנוחה מוחלטת ובתיחום (טיולים קצרים מאוד על רצועה בלבד לעשיית צרכים). לאחר מכן, אנו מבצעים צילום ביקורת בבית החולים כדי לוודא איחוי מלא של העצם. חזרה הדרגתית לפעילות מלאה אורכת בדרך כלל בין 10 ל-12 שבועות, ומלווה בהנחיות לשיקום ופיזיותרפיה וטרינרית שאנו מספקים במרפאה.
אחוזי ההצלחה של ניתוח TPLO בכלבים הם גבוהים מאוד ועומדים על כ-90% עד 95% של חזרה לתפקוד מלא, חופשי מכאב וללא צליעה. ככל שהניתוח מבוצע בשלב מוקדם יותר, כך נמנע נזק מצטבר למפרק.
עם זאת, כמו בכל פרוצדורה כירורגית מורכבת, קיימים סיכונים סיבוכיים (בשיעור נמוך של כ-5%-8%), הכוללים זיהומים מקומיים או כשל של הפלטה. מרבית הסיבוכים הללו קשורים לחוסר שמירה על מנוחה מוחלטת מצד הכלב בשבועות הראשונים. בבית החולים הווטרינרי בפתח תקווה, ד”ר זיו שטיפמן מקפיד על פרוטוקול סטריליזציה קפדני בחדר הניתוח ומעקב צמוד לאחר הפרוצדורה, כדי למזער את הסיכונים למינימום האפשרי ולהבטיח החלמה מושלמת.
מוזמנים לתאם איתי (ד”ר זיו שטיפמן) פגישת ייעוץ ואבחון אורתופדי במרכז החירום והכירורגיה שלנו.